פסק-דין בתיק ת"א 23726-08

פסק דין זה ניתן לאחר עיכוב באיתור תמלול ההקלטה של דיון ההוכחות בתיק - תביעה כספית בסך של 133,454 ש"ח שהגיש התובע נגד הנתבעים.

מכתב התביעה עולה כי ג'ינג'ר טקסטיל בע"מ (להלן: " ג'ינג'ר") ניהלה חשבון אצל התובע בסניף חצרות יפו, והתובע העמיד בחשבון זה אשראים והלוואות וכן מסגרת ניכיונות. עוד עולה מכתב התביעה כי התובע אוחז בשיקים בחתימתה של הנתבעת 1 ובהסבתה של ג'ינג'ר אשר לא כובדו, ומכאן שעל הנתבעת 1 לשלם לתובע את סכום השיקים בתוספת הפרשי ריבית והצמדה בסך כולל של 133,454 ש"ח. התובע טען כי לא התקיימה עסקה אמיתית בין ג'ינג'ר לבין הנתבעת 1, והנתבע 2 שהינו המנהל ובעל המניות היחיד של הנתבעת 1, חתם על השיקים ונתן אותם לג'ינג'ר כדי שתקבל אשראי, על אף שידע במפורש כי הבנק לא ייתן אשראי בגין "גלגול שיקים" אלא רק בגין עסקה מסחרית אמיתית. על פי כתב התביעה, הנתבע 2 הטעה את התובע לחשוב כי השיקים נמסרו בגין עסקאות אמיתיות, ובשל כך ניאות הבנק לנכות את השיקים ו/או לקבלם כבטוחה כנגד מתן אשראי. על רקע האמור לעיל נטען כי הנתבע 2 היה שותף למרמה, הטעיה ומצג שווא כלפי התובע, נהג בחוסר תום לב ושלא על פי כללי מסחר הוגנים וחטא כלפי התובע בעוולת הרשלנות.

לא הוגש כתב הגנה מטעם הנתבעת 1 אשר ככל הנראה, כפי שעלה מכתב התביעה ומדיוני קדם המשפט בין הצדדים, נקלעה לקשיים כלכליים והפסיקה את פעילותה.

בכתב ההגנה מטעם הנתבע 2 נטען כי עיקר עיסוקה של הנתבעת 1 היה מכירה של מוצרי הלבשה, ועסקת היסוד נשוא השיקים שהוזכרו בכתב התביעה הייתה רכישה של בגדי חורף מג'ינג'ר לצורך מכירתם בחנות שהפעילה הנתבעת 1. לטענת הנתבע 2, בתחילת שנת 2007 או בסמוך לכך שילמה הנתבעת 1 לחברת ג'ינג'ר סך של 138,000 ש"ח כמקדמה לצורך רכישת הסחורה באמצעות השיקים, אלא שג'ינג'ר נקלעה לקשיים כלכליים ולא סיפקה את הסחורה או חלק ממנה לנתבעת 1. על פי כתב ההגנה, משלא סופקה הסחורה או חלקה, חלק מהשיקים שנמסרו לג'ינג'ר בוטלו וחלקם חוללו מסיבה אחרת ולא שולמו עקב כישלון התמורה. לטענת הנתבע 2, בין הנתבעת 1 לבין ג'ינג'ר התקיימו עסקאות רבות של רכישת סחורה בהיקפים עצומים, וככל הנראה שיקים קודמים שמסרה הנתבעת 1 לג'ינג'ר הופקדו ואף נפרעו אצל התובע. עוד נטען בכתב ההגנה כי מערכת היחסים שבין התובע לג'ינג'ר אינה מעניינו של התובע, בעוד בחירתו ליתן אשראי או לבצע ניכיון של שיקים לג'ינג'ר הינה מעניינו של התובע בלבד. הוכחשה הטענה שלפיה הנתבע 2 היה שותף למרמה או למצג שווא כלשהו ונטען כי פעל בתום לב מלא ועל פי תנאי המסחר, כשמכל מקום לא התקיימו הנסיבות לצורך הרמת מסך נגדו.

מר יורם שבתאי ערך תצהיר עדות ראשית מטעם התובע שבו הצהיר כי הינו והיה בזמנים הרלוונטיים לתביעה מנהל סניף חצרות יפו של התובע. מר שבתאי חזר על הטענות בכתב התביעה וכן הצהיר כי ממסמכי הנהלת החשבונות החלקיים של הנתבעת 1 אשר נמסרו על ידי הנתבע 2 עולה בבירור כי לא התקיימה עסקה מסחרית אמיתית בין הנתבעת 1 לבין ג'ינג'ר, וכי הנתבע 2 נתן את השיקים לשמעון ודוד בר לב (להלן: " בר לב") ו/או לצד ג' אחר ואלה בתורם נתנו אותם לג'ינג'ר. בנוסף הצהיר מר שבתאי כי עד למועד הגשת התצהיר לא התקבלו אצל התובע מסמכים נוספים שהתבקשו מהנתבעים.

הנתבע 2 הגיש תצהיר עדות ראשית שבו חזר על הטענות בכתב ההגנה. הנתבע 2 צירף לתצהירו בין היתר מסמך שהינו לדבריו העתק כרטסת של ג'ינג'ר אצל הנתבעת 1, וזאת בתמיכה לטענתו כי במשך שנים רבות סיפקה ג'ינג'ר לנתבעת 1 סחורה בהיקפים עצומים, והנתבעת 1 שילמה לג'ינג'ר סכומים במחזורים גדולים מאוד. לגבי השיקים נשוא התביעה הצהיר הנתבע 2 כי כאשר הבין שהסחורה לא תסופק ביקש מג'ינג'ר להחזיר את השיקים, אך מנהלה של ג'ינג'ר הודיע כי מסר את השיקים לבנק כך שלא ניתן יהיה להשיב אותם, והציע למסור לנתבעים שיקים אחרים כנגד אלה שקיבלה ג'ינג'ר. עוד עולה מתצהירו של הנתבע 2 כי הנתבעים אכן קיבלו שיקים כנגד אלה שנמסרו לג'ינג'ר, אך משנקלעה ג'ינג'ר לקשיים כלכליים ביטלו גם הנתבעים את השיקים שמסרו.

במהלך דיון ההוכחות נחקרו המצהירים הנ"ל בחקירות נגדיות. כמו-כן העיד מטעם התובע מר ניסים תורתי שהיה בזמנים הרלוונטיים מנהל החשבונות של הנתבעת 1. בתום הדיון סיכמו הצדדים את טענותיהם בעל פה.

דיון

השאלות המרכזיות העומדות לדיון והכרעה בתיק זה הינן האם השיקים נשוא התביעה נמסרו בתמורה לסחורה שהוזמנה מג'ינג'ר או במסגרת החלפת צ'קים, האם היה על הנתבעת 1 לפרוע את השיקים והאם יש להטיל על הנתבע 2 אחריות אישית לנזק שנגרם לתובע עקב חילול השיקים.

לטענת התובע, כאמור, לא התקיימה עסקה אמיתית בין הנתבעת 1 לג'ינג'ר. מר שבתאי הפנה בעניין זה למסמכי הנהלת החשבונות של הנתבעת 1 שמהם לדבריו עולה בבירור כי הנתבע 2 נתן את השיקים לשמעון ודוד בר לב או לצד ג' אחר, ואלה מסרו אותם לג'ינג'ר. מר שבתאי העיד בחקירתו הנגדית כי נודע לו על החלפת השיקים מגורמים שונים אשר עבדו עם ג'ינג'ר או הכירו את פעילותה, ולאחר מכן ראה שהדבר בא לידי ביטוי גם במסמכים (עמוד 5 וסוף עמוד 12 לפרוטוקול).

מעדותו של מר ניסים תורתי שהיה מנהל החשבונות של הנתבעים עלה כי בתחילה השיקים נשוא התביעה לא נרשמו בחשבונה של ג'ינג'ר בכרטסת של הנתבעת 1, אלא בחשבון אחר שכותרו "שמעון ודוד בר לב הח' שקים" (ראו נספח ט' לתצהיר מטעם התובע). מר תורתי העיד כי הוא זה שנתן לחשבון את הכותרת הנ"ל, על סמך הרישום בספחים של השיקים שהועברו אליו (עמוד 28 לפרוטוקול, תשובה 2 וכן עמוד 35, תשובה 1). בנוסף עלה מעדותו כי השיקים המופיעים בחשבון של בר לב נקלטו למערכת הנהלת החשבונות של הנתבעת 1 במועדים שונים, לאחר מכן נרשמו שוב במינוס המעיד כי שהשיקים חזרו, ובשלב מאוחר יותר נרשמו מחדש יחד כאילו נמסרו לג'ינג'ר ובוטלו באותו מועד (ראו עמודים 33-34 ועמוד 36 לפרוטוקול). מר תורתי העיד בעניין זה בין היתר כדלקמן (כעולה מסוף עמוד 34 ותחילת עמוד 35 לפרוטוקול):

"זה פעולת מיון נקרא, זאת אומרת הוצאנו את הכרטיס, את הצ'קים האלה מכרטיס מסוים והעברנו אותו לכרטיס של ג'ינג'ר. זאת אומרת זה היה מגובה כנראה, כי לי אין את החומר מ- 2007 אצלי במשרד. זה כנראה היה מגובה בקבלה או משהו שבעל החברה אמר לי תשמע, היית טעות, הצ'קים האלה לא היו בכרטיס הזה, הם שייכים לג'ינג'ר, הנה קח קבלות של ג'ינג'ר ותעביר. אני ככה מעריך, אני לא יודע כי אין לי את החומר מול העיניים. אם היה לי את החומר הייתי יודע אבל זו הפעולה שבוצעה".

יתרה מזאת, מר תורתי נשאל על התנועות הקשורות לנתבעת 1 בכרטסת של ג'ינג'ר (ת/3), והעיד כי חוץ מאותן תנועות בכרטסת זו שהחשבון הנגדי שלהן הוא 91000, שהינו על פי עדותו "חשבון הקניות", אין כל פעולה אחרת בכרטסת המעידה על עסקה עם הנתבעת 1 (סוף עמוד 35 לפרוטוקול). על סמך זאת אישר מר תורתי, כי שווי העסקאות שנעשו עם ג'ינג'ר בשנת 2007 לא עולה על סך של 29,000 ש"ח "פלוס מינוס" (עמוד 36, תשובה 1).

לטענתו של ב"כ הנתבע, הטענות הנוגעות לשמעון ודוד בר לב לא הוזכרו בכתב התביעה, ולכן יש בהן משום הרחבת חזית אשר התנגד לה במהלך הדיון ולכן היא אסורה - טענה זו דינה להידחות. הטענה בדבר החלפת שיקים הוזכרה בבירור עוד בכתב התביעה, ואין נפקא מינה אם בהמשך הועלו טענות נוספות לגבי האופן שבו בוצעו ההחלפות, דהיינו באמצעות צד ג'. מעבר לכך, מכתב התביעה ומהפרוטוקולים של דיוני קדם המשפט בתיק עולה כי במועד הגשת התביעה לא היו בידי התובע כל המסמכים שביקש מהנתבעים, לרבות מסמכי הנהלת החשבונות של הנתבעת 1, ובהעדר מסמכים אלה לא היו בידיו פרטים מלאים לגבי השיקים, כך שלא יכול היה להעלות טענות מפורטות יותר לגביהם בכתב התביעה. משהתקבלו אצל התובע חלק מהמסמכים הנ"ל לאחר הגשת כתב התביעה, הועלתה עוד בתצהיר העדות הראשית מטעם התובע הטענה שלפיה עולה בבירור מאותם מסמכים (נספח ט' לתצהיר) כי הנתבע נתן את השיקים לשמעון ודוד בר לב ו/או לצד ג' אחר ואלה בתורם, נתנו אותם לג'ינג'ר (סעיף 17 לתצהיר). אף על פי כן, בתצהיר עדותו הראשית של הנתבע 2 אשר הוגש לאחר הגשת התצהיר מטעם התובע, אין כל התייחסות לטענה בדבר החלפת שיקים באמצעות שמעון ודוד בר לב או צד ג' אחר, ולא ניתן כל הסבר חלופי לנתונים העולים בעניין זה ממסמכי הנהלת החשבונות של הנתבעת 1.

אל מול גרסתו של התובע הנ"ל, הנתבע 2 הציג בכתב ההגנה שהוגש מטעמו, בתצהיר עדותו הראשית ובחקירתו הנגדית גרסה כללית ולא מבוססת שעולות ממנה סתירות ותמיהות רבות.

בכתב ההגנה ובתצהירו של הנתבע 2 נטען כי "עסקת היסוד נשוא ההמחאות שבבסיס כתב תביעה זה הייתה רכישה של ביגוד חורף לרבות טרנינגים, מעילים, מכנסיים ועוד" (סעף 5 לכתב ההגנה וסעיף 3 לתצהיר). לא הוצג בכתב ההגנה או בתצהיר פירוט של הסחורה שהוזמנה לכאורה (דגמים, כמויות, צבעים מק"טים וכד'). כמו כן לא צורפו לתצהיר אסמכתאות כלשהן המעידות על הזמנה של סחורה שבגינה לטענת הנתבע 2 ניתנו השיקים נשוא התביעה, כגון העתק של הזמנה, תרשומת או מכתב אשר נכתב בזמן אמת לגבי הסחורה שהוזמנה. הנתבע 2 העיד בחקירתו הנגדית כי נציג מטעם ג'ינג'ר נהג לרשום את ההזמנות, אך לא היה טופס הזמנה (תחילת עמוד 39 לפרוטוקול). בסעיף 4 לתצהיר עדותו הראשית של הנתבע 2 נטען כי צורפו לתצהיר "העתקי חשבוניות שנתקבלו מחברת ג'ינג'ר בגין ההמחאות כנספח א1-3", אך עיון בנספחים אלה מעלה כי מדובר על פניו בהעתקים משוחזרים של קבלות בלבד אשר לא צוין בהן כי השיקים נמסרו בגין סחורה שהוזמנה. כאשר נשאל הנתבע 2 בחקירתו הנגדית האם יש בידיו חשבוניות בגין העסקה, העיד לראשונה כי ג'ינג'ר נהגה להמציא לו חשבוניות רק לאחר שסיפקה את הסחורה בפועל, ואילו במקרה זה הסחורה לא סופקה ולכן לא הוצאה חשבונית (סוף עמוד 42 לפרוטוקול). בנוסף העיד הנתבע 2 כי הוא אינו זוכר את העסקה הספציפית שבגינה נמסרו השיקים נשוא התביעה (סוף עמוד 41), אינו יודע אם יש לו מסמך המעיד על הזמנת סחורה ב- 138,000 ש"ח (עמוד 43, תשובה 7), אינו יודע אם באפשרותו להציג ספחים של השיקים נשוא התביעה (עמוד 45, תשובה 4) ואינו יודע אם יש בידיו מכתב שכתב לג'ינג'ר בעקבות כך שהסחורה לא סופקה (שם, תשובה 6).

כאשר נשאל הנתבע 2 האם הוא יכול להציג את הספחים של השיקים ולהראות שכתוב עליהם כי ניתנו על חשבון סחורה, השיב בתחילה "יכול להיות, לא יודע", ומייד לאחר מכן התערב בא כוחו ואמר "זה בהנהלת חשבונות", והנתבע 2 חזר על דבריו ולאחר מכן העיד כי "יכול להיות" שהמסמכים נמצאים שם (ראו עמוד 45 לפרוטוקול, תשובות 5 ו- 6). אל מול זאת, כאמור, מר תורתי העיד כי ספחי השיקים אינם נמצאים במשרדו, וכי ניתן ללמוד מהנתונים המופיעים בכרטסת של הנתבעת 1 כי מה שנרשם על גבי הספחים הנ"ל הוא החלפת שיקים עם שמעון ודוד בר לב.

הנתבע 2 צירף לתצהירו מכתב 9/10/07 הנחזה להיות חתום על ידי מר דוד גורנשטיין, מנהלה של ג'ינג'ר, שבו נכתב בכתב יד "לכבוד צעד מבורך, אני מאשר שקיבלתי מקדמה מצעד מבורך בע"מ סך של 138,000 עבור סחורה שלא סופקה עקב המצב הקשה של החברה". ב"כ התובע טען כנגד קבילותו של המכתב, ואכן לא מדובר במסמך שיכול לשמש ראיה לצורך הוכחת אמיתות תוכנו, שכן אין בפני בית המשפט תצהיר של עורך המכתב והוא אף לא זומן ליתן עדות בתיק. על כל פנים, מדובר במכתב כללי וסתמי שלא צוינו בו פרטים ספציפיים כלשהם כגון מועד תשלום המקדמה, אופן ביצוע התשלום, ההזמנה שבגינה נמסרה המקדמה וכד'. בנוסף לכך, הנתבע לא פירט בתצהיר עדותו הראשית מתי קיבל את המכתב ובאילו נסיבות, כאשר מהמכתב עצמו עולה לכאורה כי נכתב ביום 9/10/07, דהיינו לאחר שרוב השיקים נשוא התביעה כבר חוללו, ולכל הפחות מספר חודשים לאחר מסירת השיקים. באותו שלב כבר העלה התובע טענות כנגד ג'ינג'ר וכנגד מר גורנשטיין עצמו בנוגע לאותם שיקים נשוא התביעה דנן, ועל כל ברור הוא כי במועד שבו לכאורה נכתב המכתב היה מר גורנשטיין בעל אינטרס אישי מובהק לתמוך בטענתם של הנתבעים שלפיה עמדה מאחורי השיקים עסקה מסחרית אמיתית כלשהי. לפיכך, אין לקבל את המכתב הנ"ל כראיה לאמיתות תוכנו, ומכל מקום יש לייחס לו משקל אפסי.